חשיבות השינה

המחקר על שינה החל לפני כ- 60 שנה, כאשר ב- 30 השנים האחרונות חלה פריצת דרך בהבנת השינה, בתהליכים שמתרחשים בזמן שינה והשפעתה על כל אספקט בריאותי. השינה משפיעה על איכות החיים באופן ישיר, הן בבריאות הפיזית והן בבריאות המנטלית.

תפקידי השינה

• חיזוק המערכת החיסונית
• למידה, זיכרון
• שיפור מצב הרוח
• תפקוד הלב
• תפקודים הורמונליים: פוריות, תפקוד בלוטת התריס
• שמירה על משקל תקין

חיזוק המערכת החיסונית

מחקרים מראים שמנוחה משפרת את יכולת הגוף להתמודד מול זיהומים. הציטוקינים, הורמונים של מערכת החיסון שנוצרים בתגובה לדלקת,  גורמים לכך שהשינה תהיה עמוקה. והשינה העמוקה מאפשרת לגוף להילחם בזיהומים.

למידה, זיכרון

מחקרים מהשנים האחרונות על סטודנטים הראו שלאחר שנת לילה טובה ואיכותית זיכרון המשימות היה רב יותר. בנוסף נמצא שיש קשר ישיר לכמות שעות השינה. ככל שישנים יותר שעות 8 שעות ומעלה, כך הזיכרון טוב יותר.

שיפור מצב הרוח

אנשים שסובלים מדיכאון וחרדה סובלים הרבה יותר מבעיות שינה לעומת שאר האוכלוסייה. הסיבה לכך נעוצה בהורמון האושר- הסרוטונין ובהורמון השינה- מלטונין. הגוף מייצר את ההורמון מלטונין מההורמון סרוטונין. כך שאם חסר לך סרוטונין, מצב הרוח שלך ירוד, וגם היכולת לישון שנת לילה טובה נעלמת.

מערכת הלב וכלי הדם

בזמן השינה, קצב הלב ולחץ הדם משתנים כתלות בשלבי השינה השונים. השינויים הללו הכרחיים לתפקוד תקין של מערכת הלב וכלי הדם.

תפקודים הורמונליים: פוריות, תפקוד בלוטת התריס

במהלך השינה העמוקה, הגוף משחרר הורמון גדילה. בילדים הורמון זה הכרחי לגדילה. במבוגרים לעומת זאת, בניית מסת שריר ותיקון נזק בתאים מתרחש הודות להורמון זה. השינה תורמת לשחרור הורמוני מין בגברים ונשים. בעיות הפוריות שנפוצות כל כך בימינו יכולות להיות קשורות קשר הדוק לחוסר שעות שינה. במחקרים נמצא שנשים הרות שעובדות במשמרות לילה נמצאות בסיכון מוגבר להפלות.

שמירה על משקל תקין

בשינה משתחררים הורמון מדכא תיאבון: לפטין וירידה בהורמון התיאבון: גרלין.  במחקרים נמצא שככל שאנשים ישנים פחות כך הסיכוי שלהם להיות בעודף משקל גדל. בנוסף מנגנון הרעב והשובע אינו מתפקד במהלך היום שלמחרת כך שקיימת יותר אכילה של מזון בעל ערך קלורי גבוה לדוגמה פחמימות פשוטות.